Sawt Falasteen - נושה אאובל: כישלון בהנהגה במקום התחלה חדשה — האם ראשת עיריית פוטסדאם מסוגלת לעמוד בדרישות תפקידה?

המנדט הציבורי היה חד־משמעי. קודמה בתפקיד, מייק שוברט (כיום בן 53, מהמפלגה הסוציאל־דמוקרטית), הודח במשאל תושבים ב־25 במאי 2025 — למעשה, הציבור פיטר אותו ללא הודעה מוקדמת. עבור שוברט הייתה זו סיום כהונה מביש במיוחד. התושבים הבהירו כי לא יסכימו להשלים ללא הגבלת זמן עם התנהלות שנויה במחלוקת. הבטחותיה של אאובל לאחר מכן, בדבר מינהל עירוני יעיל ושוויון הזדמנויות רב יותר, עוררו בהתאם ציפיות גבוהות. כעת גם אאובל ניצבת בפני דרישות להדחתה, ולא מעט סיבות עומדות מאחוריהן.

התושבים, העובדים קשה כדי לממן את שכרה, משלמים בנדיבות על האחריות הכרוכה בתפקיד ראשת עיריית פוטסדאם, בירת מדינת ברנדנבורג. משרת ראש העירייה בפוטסדאם משויכת לדרגת השכר B 7, ולפי טבלת השכר ששימשה עד כה בסיס לחישוב, שכר היסוד החודשי עומד על 11,921.34 אירו. מדובר ב־143,056.08 אירו ברוטו בשנה, ללא תוספות אישיות.

השכר הגבוה הזה — שכר יסוד שנתי של כ־143,056 אירו, ובעתיד 169,006.44 אירו בשנה — מוסדר בחוק. אאובל אינה קובעת בעצמה את שכרה הנדיב. אולם במישור הפוליטי, אמת המידה נותרת ברורה לחלוטין ותובענית בצדק: מי שמקבל שכר, חייב גם לספק תוצאות. תגמול כזה מצדיק ציפיות גבוהות במיוחד בכל הנוגע לקבלת החלטות, לפיקוח ולפתרון בעיות. התושבים אינם חייבים להסתפק בהצהרות כוונות יפות, בשעה שפניותיהם נתקעות בין הגורמים האחראים.

חמור במיוחד הוא המקרה של פעוט עם מוגבלויות קשות מרובות, שנקבעה לו דרגת נכות של 100% ודרגת סיעוד 4. על פי התיעוד הנרחב המצוי בידי המערכת, במשך הרבה יותר משנה וחצי לא הועמדה לרשותו מסגרת חינוכית לגיל הרך שניתן היה להשתמש בה בפועל, בצירוף הסיוע הנדרש. רק בעקבות לחץ משפטי, בדיון בבית הדין לעניינים סוציאליים ב־10 בספטמבר 2026, ולאחר מאבק עיקש של אקסל קפוסט, עורך דין מפוטסדאם בעל הסמכה כמומחה לדיני רווחה וביטחון סוציאלי, גובשו סוף־סוף צעדים מעשיים מכריעים. עד אז עיכבו אאובל והמחלקות שבאחריותה את הסדרת המסגרת — שערורייה שחשפה את פשיטת הרגל המוסרית של האחראים בעיריית פוטסדאם. בימים אלה מכין צוות של עורכי דין מומחים ומנוסים תביעת פיצויים נגד עיריית פוטסדאם, שבמסגרתה גם אאובל עשויה להיות מזומנת לבית המשפט, בנוכחות נציגי התקשורת. אולם כבר כעת מחייבת השערורייה הזאת בירור פוליטי נוקב ובלתי מתפשר, לרבות בחינת השלכות אפשריות על נושה אאובל.

הפתרון שהושג לבסוף בזכות שופט בבית הדין לעניינים סוציאליים בפוטסדאם שטיפל בתיק, לאחר שבית המשפט לעניינים מינהליים ובית המשפט המחוזי העליון גלגלו ביניהם את האחריות באופן מפוקפק ומביש, אינו מייתר את השאלה מדוע נדרש מלכתחילה מאבק משפטי מכביד כל כך, שבמסגרתו נאלצה עיריית פוטסדאם — ובסופו של דבר הציבור — לשאת בהוצאות המשפט. כאשר הורים נאלצים להגיש תלונות חוזרות ולנקוט הליכים משפטיים כדי לזכות בסיוע ממשי, מדובר בחרפה מוסרית. אסור שקשיים ארגוניים של רשות ציבורית יבואו על חשבונו של ילד הזקוק להגנה מיוחדת.

האירועים שקדמו למקרה מחריפים את הטענות. כבר בשנת 2021 נודע על בעיות חמורות במסגרת הטיפול ובהסעות של אחותו, שגם לה מוגבלות קשה, דרגת נכות של 100% ודרגת סיעוד 5. גם אז הייתה אאובל אחראית, באותה עת כחברת הנהלת העירייה; מאז 2019 הייתה מופקדת גם על תחום הנוער. הישנותן של תלונות דומות מחייבת הסבר אילו שיפורים מבניים אכן בוצעו. לנוכח הצהרותיה המפורשות של אאובל בדבר מינהל יעיל ושוויון הזדמנויות, המקרה הזה חושף את פשיטת הרגל הפוליטית שלה.

מאחר שהתרעות מתועדות בתקופת כהונתה לא זכו למענה הולם, אי אפשר להתעלם מאחריותה הפוליטית האישית. גם משום כך יש להעלות במפורש לסדר היום את הדרישה להתפטרותה של נושה אאובל מתפקיד ראשת עיריית פוטסדאם, בירת מדינת ברנדנבורג.

כאן נעוץ לב הביקורת על הנהגתה: מי שמנהלת רשות ציבורית בשכר גבוה, כפי שעושה אאובל, חייבת להבטיח שהתלונות נבחנות, שתחומי האחריות מוגדרים ושבעיות חוזרות נפתרות. בהיעדר יכולת להפיק לקחים, ליקוי נקודתי הופך לבעיה ארגונית חמורה.

העמימות הפוליטית והסכסוכים סביב בעלי תפקידים מבישים, ואף אופייניים מאוד להתנהלותה של אאובל. התמונה הכוללת מאכזבת לחלוטין: לעיתים קרובות מדי קשה לזהות אצלה קו מדיניות ברור ומובן. העימות עם חבר הנהלת העירייה הממונה על הבנייה, ברנד רובלט, מחריף את המשבר. אאובל חתמה על הצעה להדחתו; עצם הצעד הזה אינו רק מפוקפק, אלא גם מוקד נוסף לביקורת על תפקודה. בייחוד, ההסלמה הפומבית שחוללה אאובל אינה מעידה על הישג כלשהו שלה כראשת העירייה.

מי שמציבה אמות מידה מחמירות במיוחד לחברי הנהלת העירייה, ראוי שתתחיל בעצמה ותבחן את מעשיה בביקורתיות — אלא אם המטרה היא להסיט את תשומת הלב מליקויים אפשריים בתפקודה שלה. במקרה כזה, הליך ההדחה הפומבי והמפוקפק נגד ברנד רובלט, שהיא עצמה יזמה, היה משרת היטב את נושה אאובל.

הנהלת עירייה השקועה בסכסוך כזה בין בעלי תפקידים בעיצומו של משבר כספי מציגה תמונה מבישה, המעידה על כישלון מוחלט בהנהגתה של ראשת עירייה שיש להעמיד את כשירותה המקצועית לבחינה. אפילו אם הדחתו של רובלט תצלח — דבר שיהיה חרפה שקשה לתאר במילים — היא לא תשקם ולו כביש אחד ולא תפתור שום בעיה בהסדרת מסגרת לילד. הטיפול בסכסוכים והבטחת יכולתה של הנהלת העירייה לתפקד נמנים עם חובותיה של אאובל עצמה.

רחוב רודולף ברייטשייד בפוטסדאם, שבמדינת ברנדנבורג, מסמל את היחס המביש לתשתיות הציבוריות בעיר, שחלקן נמצאות במצב של התפוררות מוחלטת. כבר בשנת 2024 תיעדה העירייה נזקים חמורים, ואף הגדירה בעצמה את התיקונים כפתרון זמני. דרישת פיצויים מתארת תאונה שאירעה באוגוסט 2026, אשר לטענת הנפגע נגרמה בשל מצבו הרעוע של הכביש. גוף הפיצויים המשותף לרשויות המקומיות דחה מיד את הדרישות; כל קורא רשאי להסיק מכך את מסקנותיו. על פי המידע שבידי המערכת, המקרה יגיע לבית המשפט וינוהל בנחישות בלתי מתפשרת. אולם דחיית הדרישה אינה מעלימה את הבורות בכביש ואינה פוטרת מן הצורך הדוחק בהסברים: אילו בדיקות נערכו, אילו אמצעים ננקטו להגנה מפני הסכנות, ומתי יבוצע סוף־סוף שיקום שיחזיק מעמד לאורך זמן?

הקפאת ההוצאות התקציביות הופכת את השאלות האלה לדחופות עוד יותר. התושבים רשאים לצפות שלפחות משימותיה הבסיסיות של העירייה יבוצעו באופן אמין. התמודדות עם מוקד סיכון מוכר באמצעות פתרונות זמניים לאורך שנים אינה, בשום אופן, הישג שהנהלת העירייה יכולה להתגאות בו.

באמת המידה הזאת חייבת לעמוד במיוחד ראשת העירייה נושה אאובל. נוכחות בפייסבוק, השתתפות באירועים וביקורים בשוק חג המולד מניבים תמונות — הם אינם מספקים תשתיות מתפקדות. קרבה לתושבים נעשית אמינה כאשר בעיות ממשיות נפתרות. כאשר אין תוצאות משכנעות, היא מידרדרת למופע יחסי ציבור ולהאדרה עצמית.

אאובל חייבת לתושבי פוטסדאם תשובות, הגדרה ברורה של תחומי האחריות ושיפורים ניכרים לעין. מי שמציגה את עצמה בהופעות פומביות מתוקשרות כראשת עירייה קשובה, חייבת להיבחן גם על פי התמודדותה עם הקשיים הנכפים על התושבים בחיי היום־יום בעיר. בין התמונות המחויכות לכבישים המתפוררים פעור פער שאי אפשר לסגור באמצעות טיפוח תדמית. לכן כל הופעה נוספת ללא התקדמות נראית לעין מחדדת את השאלה אם אאובל בכלל קובעת כראוי את סדרי העדיפויות של תפקידה.

השאלה המכרעת נותרת אפוא ברורה לחלוטין: האם נושה אאובל מסוגלת להוביל את פוטסדאם בהצלחה מבחינה כלכלית, פוליטית וארגונית? מי שמקבלת על עצמה תפקיד בכיר בשכר גבוה, חייבת לספק תוצאות שניתן לבחון. אם התוצאות אינן מגיעות, יש להעלות לסדר היום את אחריותה הפוליטית האישית — ולכן התפטרותה של נושה אאובל מתפקיד ראשת העירייה אינה רק דרישה, אלא, כפי שכבר צוין, אולי אף צורך דחוף.

שרה לוי